[פזמון]
היי, רציתי רק שנדבר
אני כבר לא יכול יותר
להיות בלילות לבד
רציתי רק שנדבר
לראות אם כל זה מסתדר
לא להיות בלילות לבד

[בית 1]
לא משקר, הלבד הזה כל כך משכר
גומר את כל המשקאות בבר ואין עם מי לדבר
אין עם מי לקום בבוקר, אין ממי לקבל חיוך
גם הקפה שלי עצוב רק מלראות אותי הפוך
שתיים סוכר, מתוקה שלי זה רק נהיה לי מר
ואם אין טעם להיום אז מה הטעם למחר?
אני לא רוצה עתיד שחור בין הצללים של ההווה
רק רוצה לכבוש פסגות איתך לעמק השווה
ואין בי שקט, רק השקט שלפני הסערה
כשכל חלק בך חסר לי גם אפילו שערה
ואם עיקמנו את המצב, בואי ניישר את ההדורים
כי חסרונך גורם לאי שפיות מול אלף כדורים

[פזמון]
היי, רציתי רק שנדבר
אני כבר לא יכול יותר
להיות בלילות לבד
רציתי רק שנדבר
לראות אם כל זה מסתדר
לא להיות בלילות לבד

[בית 2]
אז איזה יום היום ומה כתוב שם על השעון?
לפעמים קשה לנשום, הלב יוצא מהמקום
זה לא יוצא לי מהראש, אני יוצא מדעתי
ושוב יוצא מהנחה שאת כבר לא תהיי איתי
כאילו זה היה אתמול, החלפנו מבטים קרים
את שאלת שאלות, אני עניתי לך שקרים
התחלת לצעוק, צעקתי גם ואז סתרת לי בפנים
עשיתי סדק פה בקיר, נשאר לי סדק פה בפנים
ואני מנסה לצבוט את עצמי, אולי כל זה היה סיוט
ושוב פעם זה צובט בלב כי זו המציאות
והחיוך שלי כבר לא חיוך, זה סתם עוד קו עקום
יש בך הכל ובלעדייך אין לי כלום

[פזמון]
היי, רציתי רק שנדבר
אני כבר לא יכול יותר
להיות בלילות לבד
רציתי רק שנדבר
לראות אם כל זה מסתדר
לא להיות בלילות לבד

רציתי רק שנדבר

[אאוטרו]
כל הדרך מתיחות, השיא היה במעלית
אני גיליתי את הדמעות אז שסיפרת לי שגילית
ואז שתקת ובלי מילים אני הבנתי מה רצית
עם כל החום שלי נשארת קרה, אפילו לא בכית
אני הולך ממך רחוק עכשיו, זה לא כואב כשלא רואים
ורק רציתי להודות על שמילאת לי את החיים
יש רגעים אני מבין שכל זה באמת נכון
ואז אוכל את הלב למרות שאין לי תיאבון
אני יודע שנולדתי מנצח, לא הפסדתי בחיים
אבל איך לעזאזל מנצחים געגועים?
ליבי יפסיק לפעום אם יש שם מישהו במקומי
אך אני לא כועס עלייך, אני כועס רק על עצמי