[פתיח]
כמו שיכור, לעצמי מתבדח
אל ימים אחרים אני בורח
מעורפל בחושים, ימיי אפורים
ורגליי נפלטות לדרכים

[בית א׳]
כמו שיכור, לעצמי מתבדח
אל ימים אחרים אני בורח
מעורפל בחושים, ימיי אפורים
ורגליי נפלטות לדרכים

[בית ב׳]
בחיים יומי לא ידוע
בין שברי מילים לא ברורות
אני מביט ובוהה, ככה סתם גם הוזה
ובראשי עולות אשליות

[פזמון]
איש קבצן ויחפן, לא ידוע
כל ימיי ולילותיי הם שעשוע
נעצב מיותם, כך אני רק נרדם
עולמי הוא ברחוב, לא ידוע
נעזב מיותם, כך אני רק נרדם
עולמי הוא ברחוב, לא ידוע
[בית ג׳]
לא הייתי גיבור, לא מושיע
לא הבנתי את סודות החיים
רציתי לקבץ, למשש, להשמיע
את קולי בליווי מיתרים

[בית ד׳]
לא הייתי אמיץ, לא פגיע
ותמיד אהבתי רק נשים
מעורפל בחושים, כל חיי משברים
ועיניי חבקו מרחקים

[פזמון]
איש קבצן ויחפן, לא ידוע
כל ימיי וחיי הם שעשוע
נעצב מיותם, רק אני כך נרדם
עולמי הוא ברחוב לא ידוע
נעזב מיותם, כך אני רק נרדם
עולמי הוא ברחוב לא ידוע