[סקיט]
לעמדה אחת A21

[פתיח]

['וורס א]
בחופש הגדול שאחרי י״ב, בימים הריקים שלפני הגיוס
ירדנו לטייל בים המלח כל החברים
כשהים עדיין היה מלא, כשכולם עדיין היו כאן
ושם ראיתי אותך פעם ראשונה, אהבת נעורים
אלפיים ושתיים, התייבשנו שעתיים בתור בכניסה לחוף
ולא הזיז לי בכלל, שמענו ת'להיט של סאבלימינל בריפיט
כשנכנסנו לחוף סוף־סוף, צפנו על הגב על המים
מרחנו את הזמן עד הגיוס כמו קרם ידיים שמוכרים בעגלות בארצות הברית
אני זוכר שאת באת בלילה, ביקשת מצית וצחקת
כי שמעת ששרנו דץ ודצה ושאלת ״אתם שרים כאן ביתי ברצינות?״
ילדים שחזרו ממסע לפולין, לא מאמינים שיכול להיות בית שני
כמה תמימות

[קדם־פזמון]
נסענו משם לאילת, לרמת הגולן ולצפת
כולנו אמרנו ״מדהים איך הכל פה קטן״
את אמרת ״ויש לנו ים ומדבר, כינרת ושלג והר

[פזמון]
והמקום הכי נמוך בעולם״, אני שר לך מכאן
מהמקום הכי נמוך בעולם, נשאר כאן, איתך
['וורס ב]
מאז חלפו הרבה שנים ומעט מים בים המלח
את ואני מביטים בעיניים רטובות על ישראל מתביישת
אנחנו נשארנו יחד, אבל השאירו אותנו לבד
כי ככל שירד מפלס ים המלח גם חברים החלו לרדת
הם אומרים שכאן חם מדי, שם קצת קר אולי, אבל כבר ממש לא לבד
כולם שם, וגם היאוש נעשה יותר נוח, ואפשר לקנות דירה
ואני אומר ״עוד תעמדו בתור לעלות חזרה״, והם עונים
״אח שלנו, מאז שעברנו, תור זה כבר לא דימוי למשהו רע״
בחצר משורר שאל מי הרג את ים המוות, בוואטסאפ חבר כתב ״חברים קיבלתי אזרחות״
כשעצרתי לתדלק שלחתי לו ״אייווה עאלק״ עם אימוג'י של פסל החירות
פתאום הרגשתי מאוד לא בנוח שם בחנות הנוחות

[קדם־פזמון]
ראיתי חצי מדינה, בסניף של אם צהובה
שותה פחית אדומה, חולמת גרין קארד
את אמרת, ״חולמים פה למכור בבבל, קרמים בקניון כושל״

[פזמון]
מהמקום הכי נמוך בעולם, אני שר לך מכאן
מהמקום הכי נמוך בעולם, נשאר כאן, איתך

[מעבר]

[גשר]
?את זוכרת שעמדנו שעה בתור רק בשביל לקבל מספר
וכשהגענו הם אמרו לנו לחזור, ״לחזור לאן?״ שאלנו
״לסוף התור״, היה אפשר לשמוע משהו בי נשבר
צעקתי ״פלא, שחולמים פה בעיני עגל, על עגלות
ועל תמונות, שמן מדלת לדלת?״
בסוף כל עליה יש ירידה, ועלה לי, וכמה זה עולה לנו
[פזמון]
אבל אי אפשר לרדת, מהמקום הכי נמוך בעולם
מהמקום הכי נמוך בעולם, אני שר לך מכאן

[סגיר]

[סקיט]
לעמדה אחת A22