סיפור ישן עיירה שמעבר לים
היא הייתה יחידה וזוהרת

רחוק מכאן
איך כתבנו את שמנו בדם
בברית נעורים את זוכרת

נשקנו רכות מרוחים בתמימות
חיבקנו כל יום רגעים של פשטות
השמש זרחה רק עלינו יותר
נשבענו לנצח תמיד נשאר
הקיץ תם ואיך אשוב הביתה
אני כותב לך

אהובה יפת עיניים אני כותב בינתיים
את האש אני המים ציפור ללא כנפיים
רק חולם אותך כל לילה רחוקה שלי תמיד שלך
ואיך הזמן מתעתע כמו חץ בלב פוגע
הוא זוחל והוא נוסע בטח לא יודע
כמה געגוע מתלקח כשהנפש עצובה
בסוף עונת גשמים אני אשוב אליך
אני כותב לך

סיפור ישן על מכתב שמעבר לים
את כתבת אני לא מסתדרת
רחוק כל כך אל תכעס מקווה שתסלח
אהבה רחוקה לי כואבת
ואיך געגוע מטריף כל דמיון
תבין אהובי אין פה שום היגיון
שני ילדים בעולם כה גדול
וקיץ אחד שצועק לי בקול
הלב נשרף מכתב אני כותב לך
ולא שולח

אהובה יפת עיניים אני כותב בינתיים
את האש אני המים ציפור ללא כנפיים
רק חולם אותך כל לילה רחוקה שלי תמיד שלך
ואיך הזמן מתעתע כמו חץ בלב פוגע
הוא זוחל והוא נוסע בטח לא יודע
כמה געגוע מתלקח כשהנפש עצובה
סיפור ישן חלום של קיץ מתגעגע