באמת שניסיתי כבר הכל רצתי כתבתי
דיברתי עם כל מי שרק יכולתי ישנתי לילות בקושי
נרדמתי
כמה אני אדיש מאחת עד שלא זכרתי
מצאתי אלף תירוצים להבלע על הספה או במיטה
מצאתי דרך להתקע ולשכוח מי אתה
לחיות בעבר ולהרגיש כמו משוגע עם תסמונת מתוקה
נוסע בירידה אורות של מצוקה
ושום תמרור בצד הדרך לא מסמן לאן תיסע
אין שום שלט אזהרה
ואין מצב שאני עושה פרסה
לך תתמודד עם לב ללא כניסה
הורדתי את השלט כאן כבר לא גרים בכיף
משאיר הכל מאחורי עוד יום חולף עוד דף תולש
אדיש לכל כבר לא מתרגש אבל שופך
אמרו לי העיקר תמשיך העיקר שאתה הולך

אם אני קצת נעלם עכשיו
כנראה שלא לשווא
מסדר ת'מחשבות בנתיים
הזמן חומק לי מבין הידיים מבין הידיים
אם אני קצת נעלם עכשיו
כנראה שלא לשווא
אני מסכים לשחרר בנתיים
הזמן חומק לי מבין הידיים מבין הידיים
שוב אותו הקור שוב אותו הסרט
שוב אותה גברת שבאה למחשבות ולא הולכת
אותו סיפור שנה אחרת מי סופר ת’גיל
עוד מעט שלושים עדיין כמו ילד בן עשרים
לאן עכשיו אלך בלי וודאות בצומת
תוסיף לזה דאגה שכר דירה משכורת
תקוע פה בחושך זה לא הזמן שלי לזוז
כנראה לא סתם החיים נותנים פס קול של בלוז
אני הולך לשרוף עוד זמן עם עשן ושאכטה
אני אחזור יותר נכון לא עם הראש למטה
עשו טובה אל תמהרו להקים אנדרטה
אם ישאלו הלכתי להביא ת'ניצחון הבייתה