Yotam Avni - יותם אבני
Sh’on Kayitz - שעון קיץ
כל כך הרבה דברים שלא הספקתי להגיד לה
לשאול או להבין, מה הייתי שם בשביל ה-
עיר המכוערת ביותר בגוש דן
דשא מצהיב טיח מתקלף - פצעי זמן
אני לא כועס, דווקא תופס את זה רומנטי
זה מוקדם מדי להבין, אז שברור שדי נגעלתי
אולי דברים היו אחרת, אם זה לא היה לפני שאוננתי
אבל היי - מה ידעתי, לא ידעתי
מבט כבוי בעיניים צבא קירות שחור כהה שם
צל של צלוליטיס חונק ילד, בשלולית דם
בקבוק מצית, בקבוק מצית אש של גיהנום בה
ואני ממול, כבר לא בתול - מקיא בשירותים גם - אם הייתי שם שוב
לא רוצה אחרת, גם שרוטה כמוה עכשיו כבר מתחרטת
מדי פעם אני בודק לראות, איפה את עכשיו
אבל מפחד או מכעס לא אומר לך שום דבר
אין מספיק ווליום בעולם, כדי להבריח זכרונות
מגיל 12 עד עכשיו אני נשוי לאוזניות
אני פנוי לניסיונות, אני שפן של מחלות
עם רצח בעיניים כשמלטפים לי את הראש
היי אמא, אל תזילי דמעה
תסתכלי קדימה
תביטי ותראי לי את הפנימה
תני גם, דרישת שלום לאבא
שיגיד בטח -- שהוא כל הזמן ידע
מה גדול ונורא מעשיך אלוהים
כמה נפלא ויפה לה הורידים הבולטים
כמה סבוך, רטוב חשוך - ומתוק לי בכאב
אלו תנאים קשים נחוצים לי להתאהב
שיהיה לי בהצלחה
הלוואי והיא שמעה
שאני כאן עדיין
יושב ומחכה לשעון קיץ
