מוכן לספר את הכל
לסגור אחריי את הדלת
לגלות את עצמי להיות לבדי
לוודא שאת נועלת
מה שאסור כבר מותר ללכת יחף וערום
כל שעכשיו לי נותר להתעורר ולחלום
כמה פשוט זה לשתוק
לתת לעיניים לדבר
כמה טיפשי לגלות שלשפתיים קל לשקר
קוטף עוד אוויר
מהכפר אל העיר
מחכה לכוכב שיאיר
חייב לרוקן את הבטן לשמור על השמחה
בחוץ הסתיו משתגע
ימים של סליחה
קולות שניים מנסים לצייר את הגבול
ביני לבינך יש כבר שנים של טיול
אומרים שאם עין לא רואה היא לא בוכה
בדיוק כשראיתי עיוור מוחה עוד דמעה
אומרים תאמין כל דבר יש לו זמן
בדיוק כשסבלנות איבדה כל עניין