[וורס 1]
זוכר את זה כמו אתמול
הייתי ילד בבית ספר
כותב שירים בהפסקות
כשאבא היה מבקש אז הייתי עוזר לו עם ההובלות
המיטה לא נכנסה בדלת
ניסינו דרך החלון
והחבל לא היה חזק מספיק
מקומה רביעית לפנים שלי נפילה חופשית
רק בנס היא איכשהו פספסה אותי
צעד אחד ימינה לא היה אותי, נשבע
מאז אני חושב הרבה על הסוף
דוחה את זה על הסף
לא צריך לראות שעון כדי לזכור שהזמן שלי קצר
בלי החזרי נסיעות, אין גם מתנות לחג
לא נותנים לי שעות נוספות אבל נשבע לכם שאין לי מנוחה
תמיד מדבר ישר
מסתכלים עליי עקום אז זה נראה להם מוזר
כמה חוסר וודאות, נשבע שאין לכם מושג
נשבע שגם לי אין מושג היום מה יהיה איתי מחר

[וורס 2]
זוכר את זה כמו אתמול
עם החבר'ה ברחוב מחפשים עוד איזה משהו לעשות
יושבים עם הנרגילה בחורשה
קונים עוד איזה בירה בקיוסק
לא היה לנו הרבה אבל הרגשנו שיש לנו הכל
לא היה על מה להתבאס לא היה במה להתגאות
זאת מילה לביאליק לחיפה
במקום בו גדלתי זה ככה
לא תמצא אף אחד שעשה סטארט אפ
או מכיר את ברלין וניו יורק כאילו שהוא גר שם
אבל זר ברחוב יעזור לך אם מה שאתה צריך
אתה תרגיש שהוא אח שלך
למדתי שלהיות בן אדם טוב
לשים את המשפחה תמיד לפני הכל
ולשלם כל חודש על הבית שאתה גר בו
זה כל העניין וכל השאר חארטות
מצאתי איזה מישהי שעושה לי טוב
הולך איתה עד הסוף
תכלס זה כל הסוד
תכלס זה כל הסוד
הולך איתך עד הסוף
תכלס זה כל הסוד
תכלס זה כל הסוד
אם תשאלו אותי מה הסוד
הולך איתה עד הסוף