[פזמון: שאיי]
אני לא מבין את זה, ראיתי אנשים שמאבדים את זה
כשהאגו שלי מדבר, אני לא מבין את זה
מהמודע לתת מודע ולמודע בחזרה
אני חיה, אני עדין, אני ילדה
צריך קצת רופיז בכוס שלי, לתת לאלים לעשות בי
הכל בשביל הדגל, למות בשביל הסמל
אין לנו שום ערך, שחקנים בדשא
אני לא מבין את זה, ראיתי אנשים שמאבדים את זה
כשהאגו שלי מדבר, אני לא מבין את זה
מהמודע לתת מודע ולמודע בחזרה
אני חיה, אני עדין, אני ילדה
צריך קצת רופיז בכוס שלי, לתת לאלים לעשות בי
הכל בשביל הדגל, למות בשביל הסמל
אין לנו שום ערך, שחקנים בדשא

[בית א׳: אוחנה]
אין לנו שום ערך
זה או שאתה איתם או שהפכת לטרף
אני עם דם על החולצה והם בדרך
לא רוצה את זה ככה ולא רואה את זה אחרת
אוחנה שוב עולה על הגבעה הזו
כל פעם יותר גבוה, נכנס בחומה הזאת
כל פעם יותר בכוח, שחקנים בדשא, כמו שחקנים בדשא
אבל אין משמעות וגם אין לי משמעת, זה למה הגעתי מסטול מלפני זה
לא במקרה שדפקתי לו ברז
כל כך רוצה להרגיש את זה
לא להרגיש, לא יכול לחכות לאחרי זה
זה מתיש להיות כל הזמן אותו האיש
אין עתיד, רק עבר שסוחב להווה, פגעתי, פגעו בי, זה ככה עובד
לוקח שלוק מהשיקוי
אולי דווקא הלילה ניפול לסטטיסטיקה, מה הסיכוי
חושב אתה שחקן, תדע, יש לך מחליף, אל תצא מריכוז
חבל על הזמן וגם כמה חבל שאני לא יכול להבין את כולם, אוחנה
[בית ב׳: שאיי]
שאיי זה השם, משהו לעשן
מתחבר לשד, אני נהיה אחר
שלוק מהשיקוי, הגוף שלי רפוי
הראש שלי אפוי אבל אני דלוק
עבודה זרה, צליל מהבקעה
זה הפלואו של השטן, אני אף פעם לא לבד
אני חי, חי, חי מהלילה עד האור
עד שהבוקר מגרש אותי לתוך השאול

[פזמון: שאיי ואוחנה]
אני לא מבין את זה, ראיתי אנשים שמאבדים את זה
כשהאגו שלי מדבר, אני לא מבין את זה
מהמודע לתת מודע ולמודע בחזרה
אני חיה, אני עדין, אני ילדה
צריך קצת רופיז בכוס שלי, לתת לאלים לעשות בי
הכל בשביל הדגל, למות בשביל הסמל
אין לנו שום ערך, שחקנים בדשא

[סגיר]
(יש בי ניצוץ אלוקי, יש בי אין סוף)