היי לב יקר עבר הרבה הרבה זמן לא דיברנו
אחרי מה שקרה יכול להיות קצת הסתכסכנו
ותכלס לא באשמתך אבל זה כן באשמתך
כואב לי שם מאז שזאתי ואני נפרדנו

ביקשתי אלף פעם תן לי מנוחה קצת שקט
תפסיק לכאוב לי בלילות ולהריץ לי לקט
של זיכרונות מיותרים על איך היינו אז צוחקים
ופתאום זיכרון עצוב על איך שהיא נשברת

אז מה אכפת לך שניה להירדם דקה
לתת לראש שלי לחשוב מבלי שום הפרעה
הרי שרדת הכל אני לא צריך בכלל לשאול

וכבר מצאו תרופה לכל כאב שבעולם
אז אל תכעס כי באמת שאלתי את כולם
אם יש תרופה ללב שבור, אבל אין תרופה

היי לב יקר, עזוב שטויות בוא ננסה אחרת
תתן לי להמשיך, הסבלנות שלי נגמרת
וכבר עשיתי את הכל מהשפיות לאלכוהול
מהבנה שזה נגמר עד הכחשה מוחלטת

פגעתי בעצמי בכל המובנים, שומע
כמעט חזרתי לדרום כדי לא להשתגע
אפילו אמא נבהלה, אמרה תגיד לי מה קרה
אמרתי ״אמא, את יותר לא תשמעי עליה״
אז מה אכפת לך שניה ללכת קצת לישון
לתת לראש שלי לנוח הוא חושב המון
הרי עברנו כבר דברים, יש לנו ניסיון חיים

נכון אתה צודק זו פעם ראשונה עכשיו
שקצת שנשברת אבל זה מה יש זה המצב
עם דיו מדם אני כותב , לב יקר מכתב