שמש צהריים
מדביקה הדפס נמר
על הקיר של בית מלון
סוף סוף הפסקת אש
תפוס לי הכנפיים
זז מוזר - שישתחרר
נכנע רק למאסז׳ים
בשיטת ה״late too״

על המפתן חזרה לתנ״ך
לבדוק אם הסיפור שלי גדול
בחום שמפשיט מהכל את המע״מ
שנים פה עם אקדח בפה ו
כמו תמיד בא צליל
מציל אותי מרחוק
ולא חשוב אם מקדחה, זבוב או תינוק
נושב מרמקול שיר
שמתיר את הצלקות
ושמזכיר: דיר באלק
אי אפשר לגדול
מבלי לבכות
ים

החמה תזרח רק כש
כל טיפה תצרח לצאת
איך הגעתי עד לפה?
אל הגבול עם הכחול
הנפש שלי ערסית
מה שאני אעשה?
כולי אשכנזי מת

Has swiped me to the left הרוח אבל

פתוח על מאתיים
לומד מהר להאט

לדרום מי שיורד יורד
תמיד מאיזשהו עץ
בין אלף הרים שאולי הם סיני
לבדוק אם עוד רואים את הקולות
פה עבדים שפתחו להם מים
אוכלים כאפות אל החופש

וכמו תמיד בא צליל
מציל אותי מרחוק
ולא ברור אם מבפנים או מבחוץ
נושב מרמקול שיר
שמכיר אותי מהרחוב
ושמזכיר: דיר באלק
אי אפשר לגדול
מבלי לבכות
ים
JBL ושחף חי
הכרה נפתחת: וואי
איך הגעתי עד לפה?
אל הגבול עם הכחול
על טיילת פוזלים גברים
אל החלק שבו מראים
שחיים עוד עושים חיים
מתוך עצמם
להיסחף במה שזורם
מתוך הלב העוד לא שלם
כשהוא בולם ולא בולם
את חומרת העולם
ים
ומפה הכל ריק רק
אוניה באופק
פאק!
איך הגעתי עד לפה?
אל הגבול עם הכחול