[וורס 1]
זאת קבוצה של שבע חברים
מכנה משותף, הורים דפוקים, חיים כבדים
זה מינוס ומינוס, מרוב כובד הכל קליל
מרוב אובך, הכל בהיר, עוד רובד הולך כליל
הם נפתחים לאט לאט
אחד לשני, בלילות, משמשים מקלט
בימים הם מחייכים, משחקים משחק
רק בקבוצה אחת, קלטו שרק פה זה נקלט
הכל נפתח, הקלפים פרוסים
הקפלים שטוחים, כולם משתפים, כולם שומעים
דרך שטויות של ילדים אובדים
סט, תפאורה בירות שבורות, בדלים זרוקים
אתם יודעים? מרוב שאין כלום, יש הכל
בדיחות ואלכוהול נוהגים לטשטש, בגדול
ידיים שלובות מונעות מכל אחד ליפול
אם יש מי שמאמין בך, אתה יכול

[פזמון]
החיים הולכים ומסתבכים
כולנו מתבגרים כבר לא סומכים על אחרים
אנשים הולכים נעלמים
בסוף נשארים רק חברים

[וורס 2]
זאת מקשה של שני חברים
מכנה משותף, אותה מטרה, אמצעים שונים
ילדים אובדים הפכו לאנשים עובדים
שאבו את התמיכה שלחו לערוצים נכונים
מרוב בעיות שנוצרו עד כאן
יש פתרונות שהם נצרו, לכל מצב שבא
תמיד היו כמה צעדים קדימה, מכולם
עם כל הדברים שהם עברו, הם בוגרים לגילם
כשנעולים על משהו, רק זה ולא כלום
יוצרים מפתח, לא עומדים מול מבוי סתום
לא מנסים לצעוק כמו אילמים לעולם אטום
לא משתדלים, בונים תוכנית, מפה לאוצר בלום
הכל רטוב, אז נרטבים, וואלק זה מה יש
יותר חכמים, לא טובעים בתוך האש
יותר טובים, נמנעים מלהתחלש
אבל הבוץ רודף, חייבים להתפלש

[פזמון]
החיים הולכים ומסתבכים
כולנו מתבגרים כבר לא סומכים על אחרים
אנשים הולכים נעלמים
בסוף נשארים רק חברים