[אינטרו]
אין איש מחכה לי שם
אין איש מחכה לי שם ואם אין ים

[וורס 1]
הסוכר נגמר
מאז שותה את הקפה מר וקר
בדיוק כמוני מנוכר
סיפור מוכר, על תקווה ואכזבה
נתינה והקרבה, שנאה ואהבה
אי פעם הרגשת חלק ממשהו שלעולם לא יגמר
אבל בסוף הוא כן כמו כל דבר אחר
אומרים שעל תקווה אסור לוותר
אז טינה לא נותר, חתיכת לב שומר
האמון הלך לפח, נחתך, עוד קשר מסובחורה
דפקה לי מהלך מלוכלך
וגם כשהחומר אומר לי שכך, לא נח
נזכר בך
וכמה שנתתי, כך או כך עברת קו
כשהלכת מאחורי הגב, שם תקעת את הסכין וזה כאב
עכשיו עברנו, משלב הלב למצב קרב
ואת יודעת שאני עוקץ כמו עקרב
אז למה הדרמה, מהגראפיטי על הקיר
מהשיר שכתבתי לעצמי כדי להזכיר
משפט ישן ועממי
(Fool me once shame on you
Fool me twice shame on me)
כשאני יושב לבד בדיינר
געגועים מצטברים כמו אבקנים בגריינדר
מתוק כמו סיידר, מר כמו אבדה
ושתדע, לרוב ככה זו פרידה
זאת בעיה, לנסות להחזיר מה שהיה
ואם היה אפשר הייתי מוכן לתרום כליה
או לרוץ עד לאנגליה, רק בשביל עוד רגע אחד של נוסטלגיה
והיום שומע את הקול שלך על הקו
מתגעגע לפעם, לא למי שאת עכשיו
כי מה שעשית היה כואב
אם תרימי את הראש מהמסך אולי תצליחי לשים לב
הייתי לך תמיכה כמו כרית ושמיכה בחשיכה
יש דברים שעליהם אין סליחה או מחילה
ועשית לי גם בחילה, שסיפרת לי ש(אה) עם סולן הלהקה
שהערצתי, וראיתי בו חבר
מגיל ציר כל שיר שלו זוכר, היום סוגר מעגלים
יו, מבין היטב
גם כשזה כואב הגלגל מסתובב