[פזמון - כהן,ג'ני פנקין וקרולינה]
וכל מה שעולה סופו שיפול (כל מה שעולה)
וכל מה שפורח בסוף ינבול (בסוף ינבול)
כל אחד עושה מה שהוא יכול (מה שהוא יכול)
מה כבר ישאר כאן אחרי הכל, אחרי הכל

וכל מה שעולה סופו שיפול (סופו שיפול)
וכל מה שפורח בסוף ינבול (כל מה שפורח בסוף ינבול)
כל אחד עושה מה שהוא יכול (עושה מה שהוא יכול)
מה כבר ישאר כאן אחרי הכל, אחרי הכל

[וורס א' - כהן]
למה החידה תמיד הרבה יותר יפה מהפיתרון?
למה אנשים אומרים אמת רק ברגע האחרון?
למה בני אדם רוצים שלום אבל יוצאים למלחמה?
למה אבא הוא הזמן ואמא אדמה?
למה כדי להיות מואר אתה תמיד צריך לסבול?
למה ילד רוצה להיות אסטרונאוט כשהוא יהיה גדול?
ומה הקטע של דתות עם שתייה של אלכוהול?
למה אני זורק לחם ולו אין מה לאכול?
נשאר לי עוד כל כך הרבה לשאול

[פזמון - כהן,ג'ני פנקין וקרולינה]

וכל מה שעולה סופו שיפול (מה שעולה)
וכל מה שפורח בסוף ינבול (בסוף ינבול)
כל אחד עושה מה שהוא יכול (מה שהוא יכול)
מה כבר ישאר כאן אחרי הכל, אחרי הכל
[ורס ב' - קרולינה]
למה אנחנו לא זוכרים את רגע הלידה? (למה,למה,למה)
איך המודעות תמיד סובלת מהלא מודע? (לא מודע)
למה אנשים צריכים לחיות בחרדה?
כל היום העבודה, ובלילה במיטה
למה נשים אומרות דברים ומתחרטות?
למה הן רוצות ולא לוקחות את המושכות?
למה אנשים לא מגלים ת'משאלות שמבקשים
ומה יהיה בסוף עם כל השאלות?
המחשבה תמיד נשארת ונדבקת לפינות
אבל כמה קל זה להיות וכמה זה קשה לחיות

[פזמון - כהן,ג'ני פנקין וקרולינה]
וכל מה שעולה סופו שיפול (סופו שיפול)
וכל מה שפורח בסוף ינבול (בסוף ינבול)
כל אחד עושה מה שהוא יכול (מה שהוא יכול)
מה כבר ישאר כאן אחרי הכל, אחרי הכל