השנים חולפות, מעבר בין תקופות
עם הזמן, עובדות לא נעימות נחשפות
והאמת, מתוך האדמה מבעבעת (לא לגעת!)
זמן להפעיל שיקול דעת
יו, די עם הפוזה
כבר צריך היפנוזה
בסוף השיר אל השמיים
כמו דיויד ברוזה
אוכלוסייה שלמה, דחוף לדיאגנוזה
לא ברור אם זה מצחיק או עצוב, כמו קטורזה
לפעמים הכל שחור כמו תקליט של וו טאנג
לפעמים לבן כמו פאנג, החיים זה יינג ויאנג
מעט מטריד לחיות מתחת צל התאגיד
כולם רוצים להתקיים וכל אחד צריך תפקיד
תמיד, במעגל הולכים ואין מנצחים
חלק נמעכים, חלק סופרים ת'רווחים
מה נהיה?
המדינה בתהליך כניעה
אישור בנייה פלוס חנייה לכל מחזיק במניה
אז היום לא מאמין לשניה
שכולנו על אותה סירה כשחלק באונייה
כי האוזנייה באוזן והמיקרופון פתוח
ארבע שתיים שגב ומש - זה בטוח