והווה מהווה, עניין לא כזה שווה
לפחות כלפי מה שהאדם חווה
אדם עסוק בלייבא, רק לוקח וגובה
וממון עדיין איננו רווה
ולא שבע, אלא להפך רק הולך וגווע
והוא אינו יודע, למה וממה זה נובע

כי למי שיש מנה, רוצה מאתיים
והאדם אינו מונה, את מה שמפסיד לבנתים
והלוואי שנזכה, שאותה מידה נחקה
לכשתזדמן לנו מצווה, נרצה עוד שתיים
והכל מאהבה, לשם שמיים
וכמו שכסף, מסנוור ומעוור
כך נלך אחר האל, בלי להרהר

לו יצויר על ניר, את כל קורות העבר
מה ישאר לעתיד להגיד
והאדם במרוצה, אחר הכסף והבצע
ומה יקח לאחר מאה עשרים
רק את נשמתו, אפילו גם לא את נשימתו
וכשהגיע עתו, כספו לא יבא איתו