היא היתה הקיסרית הלבנה
של הצלילים הנבראים מן הקרעים בנשמה
היא היתה הקיסרית של האובדים והתוהים
הנודדים במרחבים של אלוהים

היא היתה הקיסרית היחפה
ושפחתם של הכאב והבדידות החשופה
היא היתה הנערה המקבצת נחמה
במיתרים הניחרים שבגרונה

היא שרה כמו מי שנלחם על חייו
היא שרה כמו מי שמסגיר את פחדיו
היא שרה כמו מי שזקוק למגע
אני רוצה לקרוא לה פרח משוגע

היא היתה הקיסרית האומללה
ולפעמים היא צעקה כמו ציפור מקוללה
היא היתה הקיסרית של המוכים והכמהים
הנבלעים במרחבים של אלוהים

היא היתה אולי רק פרח משוגע
אבל פרחים משוגעים הופכים משל או אגדה
כי היא חיתה מהר מדי עד שמותה חמד אותה
המוות שתמיד ביקש לנסותה

היא שרה כמו מי שנטש את ביתו
היא שרה כמו מי שמפיל תחינתו
היא שרה כמו מי שזקוק למגע
אני רוצה לקרוא לה פרח משוגע