כשהיו עוד ילדים
שיחקו במחבואים
הפנים צמודות לקיר העיניים עצומות
פעם הוא ופעם היא
צועקים לפי תורות
עוד לא עוד לא עוד לא עוד לא

חפש אותי
חפשי אותי
היכן אתה
הנה אני
אז בוא עכשיו
לא אל תבוא
חכה עד שאמצא מחבוא
עוד לא עוד לא עוד לא עןד לא

השנים חולפות מהר
הם לא ילדים יותר
זוג צעיר אך גם עכשיו
העיניים עצומות
פעם הוא ופעם היא
צועקים לפי תורות
עוד לא עוד לא עוד לא עוד לא

חפש אותי
חפשי אותי
היכן אתה
הנה אני
אז בוא עכשיו
לא אל תבוא
חכה עד שאמצא מחבוא
עוד לא עוד לא עוד לא עןד לא
פעם שהיא צעקה
עוד לא עוד לא עוד דקה
הוא חייך ונעצר
די אמר עכשיו נגמר
לא יכול יותר לברוח
לא יכול יותר לשמוע
עוד לא עוד לא עוד לא עוד לא

ככה היא נותרה לבד
במחבוא המיוחד
מחייכת לעצמה
נו מתי הוא כבר ימצא

עוד לא עוד לא עוד לא עוד לא

חפש אותי
חפשי אותי
היכן אתה
הנה אני
אז בוא עכשיו
לא אל תבוא
חכה עד שאמצא מחבוא
עוד לא עוד לא עוד לא עןד לא