['בית א]
איך הזמן הוא טס, זה לא נתפס שאני אבא
מקיץ מן הילדות אל המציאות שאני חי בה
זוכר איך אחרי שלושה נגמר האוויר
אמרתי חכי, אמרת לי תראה, הם קצת יגדלו ותבין
פתאום הם שישה, עוד רגע שבעה, וכמה שהם מדהימים
אבל הלחץ גדל, בנה לו מגדל, ללב יש רק שני חדרים
והמצפון עובד גם שבתות וחגים
...את אם השנה כבר שנים, אני עוד שבוי בפחדים ש

[קדם־פזמון]
אני לא אספיק להגיע
לשמור, להציל, להושיע
לספוג במקומם ת'קליע
אוי כמה הלב הוא פגיע

[פזמון]
אני מתפלל על הילדים שלי
שלא יירשו את השריטות שלי
שיחבקו אחד את השני
אמן שיהיו בריאים תמיד

[פזמון]
אני מתפלל על הילדים שלי
שלא יירשו את השריטות שלי
שיחבקו אחד את השני
אמן שיהיו בריאים תמיד
['בית ב]
רוצה להיות שם בשבילם בדיוק כמו שהבטחתי
לשבת בסופו של יום, לדעת שהצלחתי
בינתיים סופר ניצחונות קטנים, מבסוט שלא ברחתי
לשירותים או למחשב, פשוט עצרתי והקשבתי
לסיפורים על ציפורים, למחשבות, לציורים
לחלומות שיום אחד יגשימו
לגיבורים, לנסיכות עם העיניים השותקות
יש ים סודות אם באמת תקשיבו

[פזמון]
מתפלל על הילדים שלי
שלא יירשו את השריטות שלי
שיחבקו אחד את השני
אמן שיהיו בריאים תמיד

[פזמון]
אמן אמן אמן על הילדים שלי
שלא יירשו את השריטות שלי
שיחבקו אחד את השני
אמן שיהיו בריאים תמיד

[גשר]
עומד מתבונן ביציע
צופה מהצד ומריע
גם בתהום, גם ברקיע
עוזב את הכל ומגיע
[סגיר]
(אמן על הילדים)
רק תחבקו אחד את השני
אמן שתהיו בריאים תמיד