זו דלת מסתובבת
יכול להיות אחרת
הולכת וחוזרת
תמיד בחזרה

ואז נותרנו שנינו
נשארנו לבדנו
קרוב לסוף הדרך
בקצה ההתחלה

תמונה בתוך מסגרת
את כאן ואת אחרת
כבר לא ילדה שותקת
עוד לא אישה גדולה

יש אור בקצה הדרך
ישאל אם את זוכרת
גם אם חשוך ואת נבהלת
איתו את בטוחה

זו אבן מתפוררת
זיכרון מבעד דלת
יש עבר ויש מורשת
מנוחה ונחלה

ואור שמחכה לך
אחד שיהיה רק לצדך
לכל הדרך
כל מכשול וכל שמחה
ומה קרה בינינו
איבדנו את עצמנו
ולא מצאנו שקט
ורגע של שלווה

אם כך או אם בערך
יכול להיות אחרת
אל תאמרי זו סוף הדרך
נשמי אוויר, פתחי חלון

הניחי לעינייך
עצרי את דמעותייך
יש ימים את מאושרת
יש ימים שתיקה גדולה