[פזמון: רודי]
למציאות הזאת פנים רבות
ואם אדע יותר אבין טיפה פחות
וכל סיוט מותיר בי צלקות
שעה קשה יש בה יותר משישים דקות

[וורס 1: 9 מילימטר]
אוכל תסביך ועוד תסריט עולה בראש מעוד תקרית
עולם הפשע מאורגן יותר מארון של דוגמנית
אני מכיר פה 2 סוגים, אחד מהם על הקצה
כי סוג אחד יושב על פשע, השני על כסא
מזה, נוטים לשכוח ולברוח מיליון
מוקף עולם תחתון, חבול, נטול כל כוח עליון
עובד באבטחה כל יום ונעשה לאביון
3 שנים בודק תיקים בלב הכניסה לקניון
עוד יום אני מתלבט אם להביא את האולר
היום לצאת זה להכניס כאן ראש בריא למיטה חולה
כך העולם הזה עובד, רבים רוצים להתנקם
בלילות קשה להרדם היום מבלי לשים אפוד מגן
הכל שומם בחוץ בנות על ספסל
שמוכיחות שבתולה זה רק עוד שם של מזל
כל הכבוד אזל חבל למבוגרים אין בכלל
מבלי שום קשר לאשראי הכל הפך להיות קל

[פזמון: רודי]
למציאות הזאת פנים רבות
ואם אדע יותר אבין טיפה פחות
וכל סיוט מותיר בי צלקות
שעה קשה יש בה יותר משישים דקות
[וורס 2: פלאשבק]
המוזיקה הזאת היא המקור לגאווה שלי
נמצא בין מכשירים כדי למצוא את השלווה שלי
נראה שהמציאות פה רק נמרחת כמו אודם
מזהם את הסביבה היא זיהמה אותי כבר קודם
חברים אינטרסנטים שתפסו רגליים
לא בונה עליהם כי זה כבר כמעט כמו לבנות על מים
אם אמרתם שהכל אצלי בסדר
איך לעזאזל יש כדורים שמונחים בחדר?
חי על כפיות סוכר ומחכה לנס
רוצה רק להחזיר אחורה כמו בממירים של יס
מוזר שכבר מזמן זה לא לחוץ לי לישון
כי יש לי עוד יותר דפיקות מלערוץ הראשון
לא בתוך מסך עשן פשוט בתוך מסך
או בתוך עשן, או בתוך קרטון, או בתוך הפח
סוחב 3 שנים, בעבודה היום
השקע אלונקה הפך מזמן לשקע קרטון

[פזמון: רודי]
למציאות הזאת פנים רבות
ואם אדע יותר אבין טיפה פחות
וכל סיוט מותיר בי צלקות
שעה קשה יש בה יותר משישים דקות

[וורס 3: אודימן]
זהירות בונים פה, על סטלה ומעשנים פה
הגשם לא ישבור את הקור של האנשים פה
אלה שגדלים פה תמיד יוצאים הכי קטנים פה
החוק הם המנהלים ואפילו הם לומדים פה
אנשים עם פה גדול בסוף הם אלה שאוכלים פה
זה ששותק, איך אדע שהוא לא האלוהים פה?
דפקת ברז, וטפטפת בחקירה
ת'לא קשור כבר לאיזור ובדוק שאתה עובר דירה
אם אתה חדש אז סתום ת'פה שלך כמו כולם
החבר'ה הכבדים שלא ישבו עליך מאסר עולם
אלו הם חיינו, טוב למות בעד עצמנו
המושכות אף פעם לא היו אצלנו!
המוות שלי ידוע מראש, אני לא נשבר
האלכוהול מרפא כאבים שהוא יצר
זאת שמכונה חיים שלי, מתה עלי
ואנו, לא מוותרים במלחמה למרות שכבר הפסדנו

[פזמון: רודי]
למציאות הזאת פנים רבות
ואם אדע יותר אבין טיפה פחות
וכל סיוט מותיר בי צלקות
שעה קשה יש בה יותר משישים דקות