[אינטרו: אודימן]
אני מודה שזה מתוחכם להגיד שהקיום שלנו
גובל בפשע, וואלה

[וורס 1: אודימן]
כשאתה מפוזר כמו קססה
והדרך לא כשרה כמו לחם בפסח
יש יריות אפשר לחשוב זה טקסס
ולא החלים לך הפצע, קטע
החיים זה בית ספר והשכונה זה בוחן פתע
אתה פה לנצח כשהתקווה מתה
תיק במשטרה זה כמו תמונה עם כתם ברקע
לפעמים זה מוסיף יופי - לפעמים לא
אתה זה שקובע תבין דוד
בלי אמונות טפלות על כל חתולה
חי על הקצה כמו תושבים במטולה
האגו שלי הוא רולה
הכול או כולה
שהמציאות באה להכות אל תתנו לה
זאת הישרדות, במציאות
היום אני אומר קדיש בצער על התמימות
צחוק במקום בכי - מיליון סיבות
פעם צחקנו ולא הייתה סיבה לבכות

[פזמון: רחל טגניה]
אני לא אפחד מהאמת
היא לא נושכת זה פשוט
גם אם אומרים שהקיום שלנו
זה פשע נגד האנושות
אנ'לא שומעת דיבורים
סיפורים של אחרים
שאומרים שהקיום שלנו
זה פשע נגד האנושות

[וורס 2: אודימן]
יורים פה גם עם חץ וקשת מתערבים שמעונן
כל ערס פה מתנפח כמו כרית אוויר בתאונה
אבל אני לא מפחד כלל ולא אנ'לא בונה על המזל
תגיד לי רגע מה השעה - עשרה לשיגעון
חיים בלי פתרון, אז מתים על עיקרון
אוכלים ת'לב, ולא זכור לי שהזמינו קייטרינג
השפה פה נמוכה היא לא נמדדת במטרים
מכות פה בשכונה זה מוטיב
"תשבע שאתה לא מאלה שאומרים "מגניב
גאה במקום, בדרך, בנתיב
קוראים לי שכונה - זה מחמיא לא מעליב
אמא מזילה דמעה - מה יהיה ומה קרה
תגיד תודה שאתה לא זה שמת, וזה שמת כפרה
זה לא בשביל הכרה
אנ'לא הכי ישר אבל מבטיח שזה דוך למטרה
[X3 אאוטרו / פזמון: רחל טגניה & אודימן]
אני לא אפחד מהאמת
היא לא נושכת זה פשוט
גם אם אומרים שהקיום שלנו
זה פשע נגד האנושות
אני לא שומעת דיבורים
סיפורים של אחרים
שאומרים שהקיום שלנו
זה פשע נגד האנושות