[פתיח אינסטרומנטלי]

['בית א]
חלק מהזמן היו בי חששות על מה
שרציתי להגיד ולא אמרתי אולי כבר לא אומר
בחלון קטן מולי בוהה בפנסי הרחוב
איך ביום הם בודדים ואיך בלילה הם שבים לחיות

[פזמון]
ולפעמים זה גם קורה לי בלילות
לחשוב על כל מה שרציתי להיות
ולפעמים זה מן חיוך כזה מוכר
שעוזר לי להשלים עם שנגמר
לפעמים כשסתם צופה על הבנות
כל כך קשה לי להחזיק את הדמעות
כל אלה בגווני סגול ירוק
מזכירים לי שהטוב כבר לא רחוק
הוא כבר לא רחוק

[מעבר]

['בית ב]
חלק מהזמן היו בי החלטות ברורות
שאני מתחילה לשמוח להרפות מכל מה שכבר לא
בחלון קטן מולי בוהה בעיר הישנה
שאהבתי לאהוב היא אהבה אותי בחזרה
[פזמון]
ולפעמים זה עוד קורה לי בלילות
לחשוב על כל מה שרציתי להיות
ולפעמים זה מן חיוך כזה מוכר
שעוזר לי להשלים עם שנגמר
לפעמים כשסתם צופה על הבנות
כל כך קשה לי להחזיק את הדמעות
כל אלה בגווני סגול ירוק
מזכירים לי שהטוב כבר לא רחוק
הוא כבר לא רחוק

[מעבר]

[פזמון]
ולפעמים זה עוד קורה לי בלילות
לחשוב על כל מה שרציתי להיות
ולפעמים זה מן חיוך כזה מוכר
שעוזר לי להשלים עם שנגמר
לפעמים כשסתם צופה על הבנות
כל כך קשה לי להחזיק את הדמעות
כל אלה בגווני סגול ירוק
מזכירים לי שהטוב כבר לא רחוק
הוא כבר לא רחוק

[סגיר]