[בית 1]
יש מיילים של קרקע לפנינו
ואנו גוססים עם כל צעד שאנחנו לוקחים
אנו גוססים עם כל נשימה שאנחנו עושים
ואני אלך בשורה
גב של אדם זר הוא כל מה שאני רואה
הוא רק מעט רגליים מלפניי
ואני אביט שמאלה וימינה לפעמים
אך אני אלך בשורה

[בית 2]
אף אחד לא מביט יותר למעלה
כי אפשר לקבל טיפת גשם בעין
וחס וחלילה שיראו אותך בוכה
בזמן שאנחנו הולכים בשורה
ובערך בזמן הזה בכל שנה
השורה תגיע למזח האוקיינוס
ותלך ישר לתוך הים
ואז אנחנו נרדמים

[בית 3]
וכשאנו קרובים לסוף היבשה
ומצבות האוקיינוס שלנו ממש מעבר לחול
אני שואל את עצמי את השאלה מדוע אני הולך בשורה
ואז מזווית העין שלי
אני רואה חללית בשמיים
ושומע קול בתוך הראש שלי
[פזמון]
"עקוב אחריי במקום"
"עקוב אחריי במקום"
"עקוב אחריי"

[בית 4]
אז היציאות למלחמה יתחילו
בתוך ראשי עם עמיתיי
והצועדים חסרי האמוציות יזמרו את המשפט
"השורה הזאת היא הדרך היחידה"
ואז אני מתחיל במורד החול
עיניי מרוכזות על סוף היבשה
אך שוב הקול בתוך ראשי אומר

[פזמון]
"עקוב אחריי במקום"
"עקוב אחריי במקום"
"עקוב אחריי"
"עקוב אחריי במקום"
"עקוב אחריי במקום"
"עקוב אחריי במקום"
"עקוב אחריי במקום"
"עקוב אחריי במקום"

[בית 5]
קח אותי למעלה, אטום את הדלת
אני לא רוצה לצעוד כאן יותר
אני מבחין שהשורה הזאת מתה
אז אני אעקוב אחריך במקום
ואז אתה מעמיד אותי שוב במקומי
כדי שאולי אתחיל יום נוסף
ושוב פעם אני אהיה
בצעדה אל הים