עוד לא הלך, רק השתגע טיפות מהראש נושרות לרצפה

רק למלמל את שמו בלילות, מחפשת את דרכו במפה

לגבעות שם ממול מחכה לתשובה התמימות נשארה יחפה

מתחת לחושך יש מהומה גם אלפי פנסים הסתנוורו מיופייה

לצייר ציור אחרי הפגנה להתפלל לעזרה בעזרת מנגינה

לטשטש את הגבול למחוק את אתמול, לצחוק כמו תינוק מאידך לגדול

רואה את חייו משורה ראשונה נושפת חזק נושכת שפתיים

הדיו שוב נשפך על שמלה חדשה, רצה בשדות ופורשת כנפיים

מרחוק הצל מחבק גם אותה להחזיק את האושר בשתי הידיים