כאב שלי, החכם. שקט הייה ורך
דרשת רדת ערב - הוא יורד ובא
אפלוליות סתומה עוטפת את הכרך
שלווה לאחדים, ליתר - דאבה

הנה כבר אספסוף בזוי של בני תמותה
אל שוט-התענוג, תליין אכזר, נרכן
בחג העבדים לוקט לו חרטה
כאב שלי, הושט לי יד, נלך מכאן

הרחק מהם. ראה: שנים מתות נוטות
על מרפסות מרום, שמלות-אתמול עוטות
ונוחם מחייך מתוך המים גח

חמה גוססת תחת גשר תרדם
כשובל של תכריך ארוך, לפאת מזרח
הקשב, אהוב, הקשב - ליל נועם מתקדם