את נשגבה לי כמו כיפת שמי אפלה
הו כלי מלא עצבות, הו שתקנית גדולה
ככל שתחמקי, יפה, אוהב יותר
את נזר נהדר שאת לילי עוטר
ככל שבלגלוג תבעי ותגרפי
את מה שבין ידי לכחול האינסופי

אני יוצא לקרב, תוקף ברוב חימה
כהסתער על פגר להקת רימה
אוהב אותך, חיה נוטרת, מתקיפה
עד בוא הקור, שבו את עוד יותר יפה