[וורס 1: שאנן סטריט]
אני‭ ‬תולעת‭ ‬שניזונה‭ ‬מיסודות‭ ‬החברה‭ ‬שבניתם
ביס‭ ‬אחרי‭ ‬ביס‭ ‬בולס‭ ‬לכל‭ ‬כיוון‭ ‬שפניתם
יודע‭ ‬ומזהה‭ ‬ת‭'‬תיכנונים‭ ‬הכמוסים
על‭ ‬אולפני‭ ‬החדשות‭ ‬במרתפי‭ ‬המתים
יודע‭ ‬ש‭'‬תם‭ ‬יודעים‭ ‬רק‭ ‬לא‭ ‬מודים
יודע‭ ‬שלהרבה‭ ‬מכם‭ ‬יש‭ ‬מוח‭ ‬לא‭ ‬ביצים
מתאמצים‭ ‬ומתאמצים‭ ‬כדי‭ ‬להדק‭ ‬את‭ ‬האחיזה
מאגרים‭ ‬ביומטריים‭ ‬מצלמות‭ ‬בכל‭ ‬פינה

[פזמון]
אבל‭ ‬ברגע‭ ‬הקטן‭ ‬שבו‭ ‬את‭ ‬נוגעת‭ ‬בי
לא‭ ‬ישלטו‭ ‬לא‭ ‬ישלטו
ת‭'‬רגש‭ ‬שצומח‭ ‬בי‭ ‬פורח‭ ‬מבעבע‭ ‬בי
לא‭ ‬ירסקו‭ ‬לא‭ ‬ירסקו
בגאווה‭ ‬שלי‭ ‬כאיש‭ ‬חושב‭ ‬ומרגיש
לא‭ ‬יפגעו‭ ‬לא‭ ‬יפגעו
ואת‭ ‬אש‭ ‬האהבה‭ ‬שלנו‭ ‬את‭ ‬התקווה‭ ‬שלנו
לא‭ ‬ישברו

[וורס 2: שאנן סטריט]
מוכרים‭ ‬לנו‭ ‬סיפור‭ ‬מופרך‭ ‬על‭ ‬טובים‭ ‬ורעים‭ ‬שונים‭ ‬כל‭ ‬כך
את‭ ‬זה‭ ‬אנ‭'‬לא‭ ‬קונה‭ ‬לא‭ ‬מאמין‭ ‬אז‭ ‬אל‭ ‬תטרח
מהנקודה‭ ‬שאני‭ ‬עומד‭ ‬אני‭ ‬רואה‭ ‬בבירור‮ ‬
איך‭ ‬איבדתם‭ ‬ת‭'‬בלמים‭ ‬וגם‭ ‬אין‭ ‬לכם‭ ‬תמרור
בדרככם‭ ‬הנחושה‭ ‬לעשות‭ ‬את‭ ‬כולנו‭ ‬עבדים
הכל‭ ‬כשר‭ ‬בעיניכם‭ ‬לגיטימי‭ ‬ומתאים
מתקנים‭ ‬תקנה‭ ‬חדשה‭ ‬שרק‭ ‬תדפוק‭ ‬אותי‭ ‬יותר
והשלטון‭ ‬רק‭ ‬על‭ ‬מדינות‭ ‬מלאות‭ ‬אויבים‭ ‬הוא‭ ‬מדבר
[פזמון]
אבל‭ ‬ברגע‭ ‬הקטן‭ ‬שבו‭ ‬את‭ ‬נוגעת‭ ‬בי
לא‭ ‬ישלטו‭ ‬לא‭ ‬ישלטו
ת‭'‬רגש‭ ‬שצומח‭ ‬בי‭ ‬פורח‭ ‬מבעבע‭ ‬בי
לא‭ ‬ירסקו‭ ‬לא‭ ‬ירסקו
בגאווה‭ ‬שלי‭ ‬כאיש‭ ‬חושב‭ ‬ומרגיש
לא‭ ‬יפגעו‭ ‬לא‭ ‬יפגעו
ואת‭ ‬אש‭ ‬האהבה‭ ‬שלנו‭ ‬את‭ ‬התקווה‭ ‬שלנו
לא‭ ‬ישברו

[וורס 3: שאנן סטריט]
סופסוף‭ ‬בבית‭ ‬אחרי‭ ‬שהלך‭ ‬עוד‭ ‬יום
של‭ ‬אתגרים‭ ‬בין‭ ‬אדם‭ ‬לאדם‭ ‬ובין‭ ‬אדם‭ ‬למקום
למזלי‭ ‬הספקתי‭ ‬קצת‭ ‬לבלות‭ ‬עם‭ ‬הילדים
ועכשיו‭ ‬אני‭ ‬רק‭ ‬איתך‭ ‬שזה‭ ‬הכי, ‬הכי‭ ‬נעים
מקלפים‭ ‬ביחד‭ ‬שכבה‭ ‬ועוד‭ ‬שכבה
ומזדרזים‭ ‬להתכנס‭ ‬ביחד‭ ‬תחת‭ ‬השמיכה
תכף‭ ‬נתחבר‭ ‬חיבור‭ ‬עומד‭ ‬ויציב
חיבור‭ ‬של‭ ‬אמת‭ ‬שלעולם‭ ‬אינו‭ ‬מכזיב

[פזמון]
אבל‭ ‬ברגע‭ ‬הקטן‭ ‬שבו‭ ‬את‭ ‬נוגעת‭ ‬בי
לא‭ ‬ישלטו‭ ‬לא‭ ‬ישלטו
ת‭'‬רגש‭ ‬שצומח‭ ‬בי‭ ‬פורח‭ ‬מבעבע‭ ‬בי
לא‭ ‬ירסקו‭ ‬לא‭ ‬ירסקו
בגאווה‭ ‬שלי‭ ‬כאיש‭ ‬חושב‭ ‬ומרגיש
לא‭ ‬יפגעו‭ ‬לא‭ ‬יפגעו
ואת‭ ‬אש‭ ‬האהבה‭ ‬שלנו‭ ‬את‭ ‬התקווה‭ ‬שלנו
לא‭ ‬ישברו
[וורס 4: שאנן סטריט]
בסך‭ ‬הכל‭ ‬כרתתי‭ ‬ברית
עם‭ ‬משפחה‭ ‬ואמנות‭ ‬אל‭ ‬כו‭ ‬הול‭ ‬יום‭ ‬אני‭ ‬מחליט
על‭ ‬הסדר‭ ‬הנכון‭ ‬הכי‭ ‬צודק
מאוד‭, ‬מאוד‭ ‬קשה‭ ‬לי‭ ‬שוב‭ ‬לחטוף‭ ‬מכם‭ ‬מרפק
וקשה‭ ‬גם‭ ‬להחזיר‭ ‬לכם‭ ‬אבל‭ ‬אני‭ ‬לא‭ ‬סתם‭ ‬שותק
זוכר‭ ‬את‭ ‬זה‭ ‬תמיד‭ ‬ואין‭ ‬סיכוי‭ ‬שאתפרק
בתוך‭ ‬הרגבים‭ ‬עמוק‭ ‬באדמה
יש‭ ‬תולעים‭ ‬כמוני‭ ‬לועסות‭ ‬בתאווה