[פתיחה]

[בית 1: נורית גלרון ושלמה ארצי]
ועכשיו זה הזמן לדעת כבר מה
צפוי לנו מהשמים
האם את יודעת למה התכוונה
זאת שאמרה שהחוכמה היא כמו מים
ונדמה שנהיינו, בלית ברירה
יותר ויותר קרובים
אנחנו כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים

[בית 2]
ולאור הדברים הפשוטים באמת
אנחנו חיים את חיינו
למשל בלי הסברים רק לקבל ולתת
זה לא קל אבל מה יש עוד בינינו
אני נזכר לפעמים בילדות שהייתה
לפני זמן המחשב וההיי-טק
על פסי הרכבת מחכה לקטר
וכשהוא בא אני צועק

[פזמון]
כן, היו אלה חיים טובים
כמו שאומרים האופטימים
ולפעמים חיים מוזרים כך אומרים
המיסטיקנים הסינים
ואולי אלה חיים גדולים
הרי חיינו אותם בטירוף
תסתכלי עליי ותראי
קצת שמח קצת עצוב

[בית 3]
וכשאני שוב לובשת שמלה לבנה
אתה שואל מה קרה לך ולנו
הרי פעם לבשת את אותה השמלה
בנובמבר כשהתחתנו
כן ברור לי שאת רוצה לפעמים
לחזור אל הדברים שהיו
גם אני רוצה את אותם הדברים
בגלל אותו הדבר בדיוק

[פזמון]
כן, היו אלה חיים טובים
כמו שאומרים האופטימים
ולפעמים חיים מוזרים כך אומרים
המיסטיקנים הסינים
ואולי אלה חיים גדולים
הרי חיינו אותם בטירוף
תסתכלי עליי ותראי
קצת שמח קצת עצוב

[בית 4]
ועכשיו אל תדבר רק תבוא אליי
בשקט בשקט בחדר
כמו שני חברים שאבדו בחלל
שימי לב כבר אמצע נובמבר
שוב נופלים העלים - זה הזמן השקט
מה צפוי לנו מחר לא נדע
אני עוטף אותך בחום ורוקד
ומעביר לנו עוד דף

[פזמון]
כן, היו אלה חיים טובים
כמו שאומרים האופטימים
ולפעמים חיים מוזרים כך אומרים
המיסטיקנים הסינים
ואולי אלה חיים גדולים
הרי חיינו אותם בטירוף
תסתכלי עליי ותראי
קצת שמח קצת עצוב

קצת שמח קצת עצוב
...קצת שמח קצת עצוב