[פזמון: אורטגה] X2
כן כן שוב השעון דופק
מנתק אני מתרחק
משחק עם רגעים מתים
וצוחק מלאכול סרטים

[וורס 1: אורטגה]
חצי מהזמן אני עסוק בלאכול סרטים
על מה מתאים לי ומה לא מתאים לי ואם זה מתאים
אל הבתים שאני לא יכול לכתוב כי העטים אומרים לי
שאני מביט בהם זה הם שמביטים בי
אם כי) זה לא שיא אולימפי)
בלחיות את החיים שלי כמו סטימפי
וזה כל כך מתאים לי או.טי יצאתי אידיוטי
שוב אני אוכל סרטים על זאתי
ודופק עוד שוט עם אנטיביוטיקה
תחכה דקה אל המכה כי הסמנטיקה
בין רומנטיקה לפאניקה וכל מה שתגיד
עוברת על הגבול הדק הזה ושוב אני מפסיד
שוב אני מדאיג את עצמי בכל מיני צרות
בחורות שמחוררות ת'לב לא סוחב ת'מסגרות
ולא יכול לסבול ת'בירוקרטיה
עם מבט ילדותי בלי סימפטיה
יכול להיות שהפרוצדורה הבאה תגרום לי לצייר קריקטורה
של עצמי בשחור לבן צועק סורה
-מדרכי כי האקדח טעון עבור ה
מוות לחלטורה (ר)ציתי לשנות טמפרטורה
כי אני קופא מקור וכלום כבר לא כשורה
בור ועם הארץ ס'רע מתמרן בין
הסרטים בראש אל הסרטים שבמקרן
הו מן
[פזמון: אורטגה] X2
שוב השעון דופק
מנתק אני מתרחק
משחק עם רגעים מתים
וצוחק מלאכול סרטים

[מעבר: אורטגה]
כן כן השעון דופק
הנה הנה זה
כן כן השעון דופק
הנה הנה זה

[וורס 2: אורטגה]
הי יו מונאמי תפסיק להעמיד פנים
שנים שהסממנים עונים על כיוונים שונים
דנים בהחלטות על מי עומד להיות אני
אני משקיף מצד שני כי משמאלי וימני
ישנם כל כך הרבה תכנים ואם פתאום נהיה כבד על הכתף
אני שולף את המשאף שואף את החמצן בכיף
עוקף את התוקף יורד אל המרתף ומסתגר
עובר על הפסנתר חוזר אל התווים ומתעורר
ס'רע) זה מבול כבד ואין לי מטרייה)
בערה) יש לי כל כך הרבה סרטים בספרייה)
זה רע) אבל זה איכשהו הופך ליצירה)
למה מה קרה שאני אטפס על התקרה
רחוק מלשתוק קבל אותי עכשיו
או.טי מאדפאקינ' ג'י עזב את המסך רחב
הקו לא משורטט הרטה-טה-טה-טה בקרב
זין על הבני זונות שאז הפנו לי את הגב
אחי תבין את המצב זה או להיות שחקן או שאתה ניצב
אני שוחט את מי שבא מולי עם סכיני קצב
פסיכי מעורב עם טיפה של גאונות אני
לא מחפש ת'חרוזים החרוזים רודפים אותי
מעיפים אותי למקומות שאין
לי את הבחירה חוץ מלשבת לדמיין
מתרגם את החיים לתוך ראשי פרקים ואין לי שום מבוא
הפרק הראשון נגמר חכו שההמשך יבוא