פתאום נשכבנו שם תקועים במבטנו
אתה באש אני שייך יותר לרוח
אמרת ״אין לי בעיה עם מלחמות
אך כמו כולם כך גם אני צריך לנוח״

זוכר עצרנו שם, קפואים עד עצמותינו
יושבים ומחכים שייפסק הגשם
מלא שטויות עושים בשם אהבתנו
מתי נגדל ונגמל מזה בעצם

וכשיבוא, נו מי אם לא
מה נגיד לו
אולי שדי לנו כבר

וכשיבוא, נפציר בו
כבר חיינו פה שנים
מחכים לרחמים
שיבואו עלינו
זה כל כך מרגיש שהזמן

פתאום נבהלנו קצת, חוזרים על עקבותינו
מה שאבד או התפספס לנו בדרך
שקועים במחשבות של מה יבוא עלינו
במקום ליפול לגאווה כורע ברך

וכשיבוא, נו מי אם לא
מה נגיד לו
אולי שדי לנו כבר

וכשיבוא, נפציר בו
כבר חיינו פה שנים
מחכים לרחמים
שיבואו עלינו
זה כל כך מרגיש שהזמן

או שתיפול האש
או בחסדי שמיים
אם לא ניפול מהרגליים
נחכה עוד שיבואו עלינו