[אינטרו]
(איך מסתדר ילד, קצת שונה, אולי טרחן, שמדבר אחרת ומתעניין בנושאים לא מקובלים? הוא כנראה לא כל כך מסתדר)

מתוקה כמו ליקריץ מישמיש או ליצ׳י - הייתי
עמוק בביט מקשיב לפעמים לליונל ריצ׳י
כשהיא נכנסת למגרש כל הקהל נכנס לדיכי
או ריגשי, השדרן רומז נשבר שיא אולימפי
היי, אתה אתה אף פעם לא לבד
גם כשלא ברור בדיוק מאיפה או לאן
זה כבר יותר מדי זמן שאתה חוזר לשם
מסתבך עם עצמך יותר מדי, זה לא כדאי
בשעות הפנאי, זמן לעשות חשבון נפש
רצף מחשבות כשאתה יושב מצייר בחדר
בין אם אתה מלך או אפס, זה בסדר
יותר מדי שנים של בעיות ריכוז וקשב
הרבה יותר מדי שנים של שיחות בלי סוף
'אפחד לא רוצה להיות ’דומה ל' או 'כמו
זה סיפור בלי מבוא, אמרו לפני הכל
זמן טוב לעצום עיניים ולנשום

[וורס 1]
(ליל ווקס)
(כמה אנשים יכולים להעיד על עצמם, שהם ידעו כבר בגיל חמש, במה הם יעסקו בעתיד?)

נעזר בעפרונות ובעטים, ובשני ג׳י
מה קורה אצלי? אנלא מבין וזה מעצבן כי
חיים בשקר, לא בשקט, הרגש ממאה לאפס
בעצם תגיד כבר מה משנה המזג?
של האוויר, אני תמיד נשאר אדיש
מקליט בקליקה של השיט הותיק-
וזה תמיד מרגיש אדיר
הם לא יודעים מה להגיב, כשאני מסיים הוא רק מתחיל אני תמיד שם את השם שלי על הקיר
מוזג לי תה מהקרף, פורש כנף ועף כך
מוצא תזמן לזרוק מילה גם על הדף
הכל מתחיל מגרם - ונגמר כלכך קר
כשזה גס אז ההבדל כבר לא כלכך דק, הכל נסדק
זוכר ימים היה שמח, שהיינו אז בקטע
יורה מילים כמו ברטה, החיים הם כמו טברנה
מקליט את זה גם על קסטה וקורא לכולם הנה
מלא מלא קולות ברקע - באטמוספרה
מי חבר ומי אח, זמן להבין גם מי סתם
פקה פקה ככה קם עזב, הלך ולא בא
כשהיה בזה צורך, אם זה העומס או הכובד
תקופות שלמות של יובש אני כבר עוד שניה על קלונקס
כשגם הזמן לא מרפא
אני מוצא תצמי מדבר על זה הרבה בערפל
לא מצפה, רק מרחף..... וזה מטשטש
זה בא לי בעל פה וואלאק אף פעם לא קשה
כי גם העצב זה רגש, הכל חלק
מהשלם, אני מבין שגם סבל- הכל חלק
שחור כמו זפת, אומר סעמק
ממאה לאפס, ממשיך תרצף - הכל חלק
גם העצב זה רגש, הכל חלק
מהשלם אני מבין שגם סבל - הכל חלק
שחור כמו זפת, אומר סעמק
ממאה לאפס, ממשיך תרצף הכל חלק
[וורס 2]
(היו גם תקופות של דיכאון וחוסר אונים, ורק בשנים האחרונות הוא מרשה לעצמו להכניס את האושר פנימה)
(יו, דאבו דאבו דאבו דאבו דאבו דאבו דאבו...)

קודם מגיע ברק ואחריו הרעם
מה שעכשיו עכשיו, מה שפעם פעם
למה, ככה סתם שם תמשקל שם
ואגב, נמאס כבר להרגיש כמו מטומטם גם
מתפלאים כשנחצים קווים ואפחד לא יבין
עוצמת התגובה שקולה לעוצמת הכאבים
עמוק בפנים(עמוק בפנים) - התמודדות עם טראומות של שנים
גם כשזה לא מתאים - דוחפים לילד ריטלין(וואו)
ויש כל מיני דרכים
להעביר מסרים, דרך ארץ, ערכים
אבא, אמא - בית - שלושה אחים
(תמיד)כולם מקווים תמיד לזמנים יותר שמחים
כמו השניה הראשונה שאחרי ההרדמה
ריח של גשם כשפוגש תאדמה-מה
כבר ביקשתי? - אולי קצת נחמה...
שטרות מתחת לבלטות, שקט לנשמה
הצטברות של חרדות וגם פחד מדחייה
כמו דמעות, זיעה ודם בתוך בריכת שחייה(וואו)
אוקיי, יותר מלוחות ממלחייה
ואז מוצא תעצמי עמוק בקרקעית כמו קונכייה
מעדיף אם לומר את האמת כבר לא לקום
תחושת חוסר אונים וחמלה מול היקום
רגע, אנלא מבין... מה הכל יוצא עקום ?
טוטאל לוס מוחלט, לא יעזור פה שום שיקום
.....ובחוץ יורד הגשם
....ועל הלב שלי יש כתם
...כבר לא מופתע, אנלא בהלם
כשהתחושות כלכך קשות כבר אין סיבה לחפש להן שם
אין, בכלל... זאת חוויה חוץ גופנית
מתוקה כמו דובשנית, שלא תמצא בשום תבנית
ושוב מקליט את המילים מרגיש תרוח על העורף
"וחבר אומר: "עכשיו זה זמן של חורף
[וורס 3}
(...והתקוממתי חיפשתי איזו דרך, ולא הייתה דרך אה... במילים, עם השנים - למדתי להבין את החשיבות של מה שהיה שם, החום, הכנות, ה"להיות בן אדם", הם דברים ש...)

רק לנחות, לא ליפול, רק לנחות, לא ליפול
שמע שניה מילה.... מאיזה מישהו שהיה שם(איפה?)
בדיעבד, רק אהלן- אהלן
בדרך אגב... כשמזדמן או כשיוצא, עכשיו שם
ספוג בגשם וזיכרונות - נזכר בפעם
היו זמנים... הכל היה יותר פשוט
מבול של רגש שעושה אותי עצוב, שוב
מפרק ואז מרכיב ת׳פאזל
אם אין לכם אותה האמא אז אתה לא ״אח-של״
גם לא בן דוד וגם לא גיס
לא צריך להיות גאון בשביל לקרוא מה על הקיר
זה העתיד שיכול להעציב ואז הג׳ין
והרום והאניס אותי מרדים - אני מבין...
זה מדרון די חלקלק,(אוקיי...)
בני אדם נוטים להפוך הכל לקר,(וואו)
ואיך שכך עובר הזמן
באותו מקום תמיד נשאר
רק לנחות, לא ליפול, רק לנחות, לא ליפול
(לא ליפול... לא ליפול... לא-)
תמיד נחמד לחלום(בקסייד פליפ), על טריקים שרוצה לנחות
לפחות בחלום הכל ורוד - אין סוף
להשראה ולספוטים שלשחוט זה ברגיל ולהנות
חשוב מכל
זה לא נתפס בעדשה, (מה?)
כלכך הרבה מילים שזה מרגיש כמו הרצאה
״הצגה״ או רמה ״גבוהה״ הם אומרים בהתחלה
כשזה נגמר כולם בורחים בבהלה
אני מחפש אבל לא בטוח מה, כמו בנטפליקס
כשאחרים מחפשים אותי כאילו שהייתי אפי
לפעמים זה מתחמם - כמו דרבי בטדי
אבל כבר הכל מרגיש כלכך גנרי - האמתי..
הם אומרים- אל תהיה איטי, אני רציני
הם אומרים - שכל מה שעושה לא לגילי
כשלבד אז הם אף פעם לא איתי, זה כבר אישי ...ועכשיו לחלק הפלילי
[וורס 4]
(אני אחראי אחי?)
(תן תן עוד אחד ונלך)
(אין לא נותן לך פה אחי)
(אין קיר שאי אפשר לרדת, להשאיר טריק פתוח- זה לא בריא)
אה
(זה הזמן חברים, לקחת תרגליים ולזוז)
אה
יואו

אווירה של אצטדיון לפני הדרבי
קולט כבר בשמיים אבוקות
המצב הופך פתאום ללא קונקרטי
העיניים נהפכו לאדומות
החיים זה לא תותי פרוטי, אין זמן לפוצי מוצי
ברור שלא כל יום פורים אז שם תאוסי
נהדר כמו קוקי, סאן ז׳ק או מולים עיוני
זורם כמו בורי אבל מטוגן כמו חלומי
טובי ונרגילה ביציאה
אח שלי מחפש להתארגן
נסענו לקלקיליה ולטירה
יש מספר ואפחד לא זוכר ת׳שם שם שם
הזוי כמו מסיבה של טבע, שפע של קססה
מאפס למאה גם כשהמוסיקה כבר מתה
הגענו באנו הנה ובכלל כבר אין תקטע
כשיש בך תרשע אז קשה למצוא תאמצע
תל אביב מרכז - על הכוונת
אפחד לא רוצה להתקרב
הרבה מאוד דיבורים ברשת
הלילה זה הולך להשרף
להשרף כמו דגל, סעחטק על האמת
כמו רגש ישן שלא מתנוון - אין נתק - זה בעצם
שורף ורטט - עמוק בתוך הנפש -איך ש...
לא תפרק את זה - זה תמיד נגמר בשקט
24/7 מצייר
היד שלי כבר עוד שניה מדפסת
מחפש תמיד עוד רגע מנחם
מחפש תמיד עוד רגעים של שקט
ראפרים בבארבי, מקעקעים אצלי בסטורי
מתוקים כמו טופי, מדברים כמו לוביסטים, שמוקים
אם חסר תוכן טעם אז תוסיף לזה איולי
שמור על זה לואו-קי ואחר כך זרוק כמו קובי
אווירה של איצטדיון לפני הדרבי(איי)
קולט כבר בשמיים אבוקות(וואו)
המצב הופך פתאום ללא קונקרטי(איי)
העיניים נהפכו לאדומות

[וורס 5]
(זה לא חשוב זה סך הכל שפה)
(אה-הא)
(שהיא צריכה להסביר לי? לאיזה מצב אנחנו מגיעים?)

דיונים אינטלקטיים, סביב ניגודי אינטרסים
אנשים לפעמים כמו חיבורים אינטרנטיים
לא עוזרים בזמן אמת אם - אתה מבין אותי
זה רק אומר דבר אחד. שהיית שם
אנלא מרגיש אשם, אצלי בלב חמים בסתיו
גם כשכל הוויב הלך, לא משנה מי ומה אמרת
חלק מהמשוואה הזאתי, דרך אגב
אותו הגשם יורד על כולנו מאותו ענן
טיפות, טיפות - לא לכולם יש מחסה
אחד רץ על בטוח, אחד חי על הקצה
זה כזה, לא מובן מאליו לייצר הרבה
שם לב כשהקנה מעשן, לא מתפלא
אין סיבה להתנצל הכל חלק מהשלם
לפעמים קצת מתרוקן וזה מרגיש קצת לא הוגן
היי רגע, זה לא עובד
והיום אני כבר לא מסתכל - רק מתבונן

[וורס 6]
(איך אנחנו יכולים להעלות את עצמנו לדרגה אחרת לגמרי?, שנחיה בהרגשת הביטחון, וטובה...)
(לעולם לא תצליח)
(על זה אנחנו צריכים אה... להגיש לאנשים ולהראות להם שאין ברירה, שאנחנו צריכים אה...)

איפה שנמצא הביטחון עצמי - שם
איפה שהלכתי לאיבוד אני - אז
עכשיו מבין מצאתי תתרופה שלי - רק
הבנתי שהכל תלוי בבנאדם אחד
דליל וחסר כל תוכן או עומק, עוד כש...
הרגשתי שהפסיכיאטר מכוון לקלונקס
ציפרלקס כמו קורנפלקס זה כמו הוצאה להורג
זה לא פייר - ואז מרגיש היטב תחורף
שורף תזמן - לא בא לי תן וקח
אני בכל לא שם - עכשיו פורש כנף
עכשיו פורש תדף - הפוטנציאל ענק
הדיכאון לי זר - אני בתוך זה רץ
להאמין אני רוצה שפחות זה יותר
תקווה בזה מוצא כשלפעמים אני הולך
עם עצמי את עצמי פותר ואז מושך
עוד יום יומיים לפני שלזה חוזר כמו כן
לא ביקשתי שום חתיכת מהעוגה
עסוק בשיט של עצמי וזאת עובדה
כשמראים לי אהבה בצורה עקומה
לא חושב - זורק את הכל למדורה
והלב נמס כמו מרשמלו -
אנשים לא מבינים לאן הלך הוויב שלו
- רק שלא יחזור לרע שבו - עד לפה
עכשיו יושב, יוצר - יותר ממיכאלנג׳לו
או פיקאסו, בבקשה אל תדברו על דת פה
זה מציק באוזן כמו רעשים של מטקות
מעדיף תשאחטות, סאטלות, גם של אלכוהול
סשנים בכפ״ס בק אין דה דייז עם דאבו
איפה שנמצא הביטחון עצמי - שם
איפה שהלכתי לאיבוד אני - אז
עכשיו מבין מצאתי תתרופה שלי - רק
הבנתי שהכל תלוי בבנאדם אחד
איפה שנמצא הביטחון שלי - שם
איפה שהלכתי לאיבוד אני - אז
עכשיו מבין מצאתי תתרופה שלי - רק
הבנתי שהכל תלוי בבנאדם אחד

[וורס 7]
המסע הזה תמיד ממשיך, עם עם או בלי
אי- אפשר להתעסק בזה, וודאי - לא בריא
גם לנסות, צ׳יל, הייתי הכי החלטי - לא מקרי
שבתוך זה שואל איפה אני, מי
מנסה לקחת מהצלחת שאין לי
זה מעניין תי - כי אין בי
את הצורך להיות אותנטי - כועס כי
תמיד נותן, אבל פה אין, הכל סואן
כמו כן- אנלא אשם , אנלא אשם
זיכרונות ככה ככה כמו שקיות של במבה
אנא, חכו עם כל היאללה
כמה-כמה, יצא? תשאל את אבא, אני בקאנטה
מעשן קצת גאנג׳ה על טבק - בסבבה
כמו טיפות מהשמיים, עדיין - נופלות עלי
די, לפעמים גם פעמיים - לא נייס
בחיי אנלא צריך את זה אבל צריך את זה
אנלא סובל תתהליך הזה, עכשיו ממשיך את זה
תמיד ממשיך, מילים זה נשק כמו רימון רסס
או הלם, מילים זה דלק - עם פתיל בתוך צנצנת
בעצם... אין מסר, הכל סתם זבל
עם הזמן מאבד את עצמי. מאבד קשר

[וורס 8}
(למרות שלא נפגשנו פיזית)

מי שרוצה להתקדם מהר - זורם בלי אפחד
רחוק יותר נגיע אם נתקדם ביחד
רעש ברקע וגם הסחות של דעת
לא נופל לתוך זה גם אם בתוך הלהט
מסתכל על זה מהצד, זאת סיבה שאני בא
רק שתדע - יש נושאים שבהם אפחד לא יגע
סע, אחשלי, סע - שאלתי אלף פעם מה?
נתתי גם מכה - עכשיו נשרף בלהבה
הלהבה בתוך הלב בעבר הייתה מחממת
אבל אין מצב עכשיו שאני גם מגבה את השקר
מחשבה מבלבלת אותי מרתקת אל הקרש
כמו סרט סקייט ישן - אני אוהב את זה על אמת
יש דברים שבחיים לא משתנים כמו בעין הניצוץ
לפעמים קשה לראות
אימונים בלשרטט תאותיות הנכונות על הקירות -
כל אחד ואחת ומה שמנסים להיות

(ותודה שבאת, בשמחה)