ודוד חיבק את אוריה
וישאל לשלום העם ושלום המלחמה
ויאמר אליו - לביתך לך אוריה

וייצא אוריה מבית המלך בדממה
אך בשער הוא נשאר
אל ביתו הוא לא חזר בלילה
גם את פני בת-שבע לא ראה
איך לא יראה את פני אשתו
מה חולף במחשבתו של אוריה?

והליל עובר ובוקר בא
ויגידו לדוד לאמור כי אוריה
לא עשה דברו, אל ביתו הוא לא ירד

ויקרא לו דוד ויושיבהו לפניו
ויצוו על עבדיו
כי ישקוהו יין רב ויאמר לו:
אנא לביתך לך אוריה
ואוריה עומד, לא נע
מה חולף במחשבתו של אוריה?

אוריה עומד איננו נע
ודוד שותק ולבסוף אומר נכנע-
שב בזה היום ומחר אשלחך
בארמון אפלה, ירושלים ישנה
רק המלך ורעו
עוד יושבים ביחד כל הלילה
עד אשר יבוא יאיר היום
שבו המלך יחתום
גזר דין-מוות שחרץ על אוריה

הבו את אוריה את מול פני המחלמה
ושבתם מאחריו
וניכה ומת בקרב העז-
זהו דבר המלך אל יואב
והאיגרת שלוחה בידו הבטוחה
של אוריה

הוא חוזר אל הקרב
הכל נשאר מאחוריו
הבגידה והכזב של השניים שאותם אהב
ואשר להם ייתן חייו
אבל ברגע מותו
מה קופא במחשבתו של אוריה?