פנינה נולדה אצלנו מתחת לבית
להורים מנומרים
אבא שלה יצא לציד
וגם אמא שלה
ברחה אחרי
שני עכברים

לפני שעזבו הם אמרו לה
"פנינה, את חתולה גדולה"
אל תגידי "מיאו" לחתול
עם העין החולה
ותשמרי על עצמך, פנינה
כמה שאת יכולה
"כי פנינה, את חתולה גדולה"

גדלה לה פנינה, ויפתה לבדה
בין גדרות של בתים, בין דרכים לאבק
בפח האשפה היא מצאה מדי פעם
שמנת שמישהו זרק

ככל שגדלה היא יפתה עוד יותר
גמישה ורכה ומנומרת היתה
ורצו בה כל חתולי החצר
אבל פנינה לא רצתה

עד ליום בו מאיר ירד
ופנינה בדיוק יצאה מהפח
רק הביטה וכבר החליטה
"!פנינה, זה החתול שלך"