ביום השבת
פגשתי דוכיפת
:ושאלתי
?מה שלומך, מה שלומך, דוכיפת
לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת
?ומה השעה, אולי את יודעת
לא אכפת, - אמרה הדוכיפת
?ולאן פנייך, ומניין באת
לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת
?ומה נשמע בבית, כולם ביחד, וכל אחד לבד
לא אכפת, - אמרה הדוכיפת
?ומדוע אינך חובשת מגבעת
לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת
?ומה תעשי, ואיך תבלי במוצאי שבת
לא אכפת, - אמרה הדוכיפת
?ומה את יותר אוהבת, סלט או שוקולד
לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת
?ואיפה הונולולו, בסין או בצרפת
לא אכפת, - אמרה הדוכיפת
?ואם השמש תזרח בלילה, מתי התרנגול יצעק
לא אכפת, לא אכפת, - אמרה הדוכיפת
?ואם העולם יתהפך, שמיים יפלו למטה, והארץ על הגג
לא אכפת, - אמרה הדוכיפת
?אז מה בסופו של דבר איפת לך ואכפת
אני לעצמי
אני הדוכיפת
מאד
מאד
!אכפת
אמרה הדוכיפת
וכמו שאמרה
פרחה בבת אחת
ולמה?
כי חתול רעב מאד הציץ בה מן הצד