אָז מָה אִם בֶּן-אָדָם
הוּא קְצָת שִׁכּוֹר
וְאֵין לוֹ מָה
משרוולו לִשְׁלֹף
וְהוּא שָׁר לְעַצְמוֹ
הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב וְשָׁר
וְרוֹאֶה אֲנָשִׁים
עַל פְּנֵיהֶם סִימָנִים חֲרוּשִׁים
שֶׁל בְּדִידוּת
וְהוּא הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב וְשָׁר
וְרוֹאֶה יְלָדִים
וְשָׁמַיִם
וְעֵץ וְעוֹד עֵץ
וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ מְאֻשָּׁר עַד בְּלִי קֵץ
וְעַד מִי יוֹדֵעַ –
אַךְ מַשֶּׁהוּ שָׁר בּוֹ
וְהוּא שָׁר
וְהוֹלֵךְ לוֹ קְצָת לְאִבּוּד
עִם כָּל הַשְּׁאָר