בית ריק, כמה קר לי
אלוהים, את חסרה לי
מדמיין אותך בחושך
ורועד מקור
לא היה לך את הכוח
להבין אותי, לסלוח
זה נגמר אך את חייבת
בלבך לזכור

זה אני האחד שסגד ליופייך
שנתן את הכל בשבילך
ושברת את ליבו בלכתך
זה אני, שהיית ונשארת בדמי
בלעדייך שומם עולמי
לעולם לא אסלח לעצמי
זה אני

במילים חדות כמו חרב
ודמעות זולגות בלי הרף
בתוכי לא האמנתי
שפתאום תלכי
הסליחות כבר לא הועילו
את הלכת, אבל אפילו
אם תלכי עד קצה האופק
את לא תשכחי
זה אני